ריקודי בטן

רותם מספרת

תגובות חזור
12
ראשיתו של תהליך דימוי הגוף שלי דרך הריקוד!
בתחילת התהליך התעלמתי לגמרי מקיר המראות הענק, לא הייתי מסוגלת להסתכל על "גוש השומן" שמתנועע לו בכבדות.
התנועות היו חדות, מקוטעות ומאוד מסורבלות.
הגעתי לשיעורים לבושה בשכבות: חשבתי לעצמי, 'שאני אחשוף את הבטן?!'
לאחר כשלושה חודשים ניגשה אליי אילאיל ואמרה לי שאני מתאמצת מאוד ושאנסה יותר להתחבר ולהקשיב לגוף שלי, לתת לו מקום, כי יש לו את זה באופן טבעי (אילאיל רואה זאת – אינטואיציה הוא שמה השני), רק לנסות לשחרר ולא לחשוב יותר מידי.
עוד באותו שיעור (אחרי דמעות כמובן) קרה משהו... נפל איזשהו אסימון.
בעקבות השיקוף של אילאיל הרגשתי יותר זרימה בתנועה.
לאט לאט כקליפות הבצל התחלתי להוריד שכבות, הגעתי לשיעורים לבושה בחצאיות וגופיות צמודות ומידי פעם העפתי מבט חטוף לעבר המראה.
לאחר חצי שנה בשיעורי הריקוד אצל אילאיל החלטתי שאני רוצה להשיל מגופי את הקילוגרמים המיותרים ובמקביל נרשמתי לקבוצת תמיכה.
אט אט נשרו עשרת הקילוגרמים הראשונים והגיע הרגע שבו אני רוכשת לעצמי חזייה (כעבור 7 חודשים) וחושפת את בטני וטבורי "הבוכה" לעיני כל.
מהצצות חטופות לעבר המראה התחילה התבוננות עמוקה יותר בעצמי. הביקורתיות עדיין הייתה שם, עוד לא הגיעה ההשלמה, עדיין לא !
והנה מבלי משים חלפה לה שנה, אני השלתי מגופי 20 קילוגרמים, יושבת וצופה בקלטת וידאו שאילאיל הסריטה אותנו רוקדות במהלך השיעור (צפייה מודרכת) ומצליחה בחריקת שיניים לומר גם דברים חיוביים על עצמי.
חלק נכבד מהתהליך שעדיין בהתהוותו אני זוקפת לזכותה של אילאיל שיודעת תמיד מתי אני צריכה את החיזוק, מתי אני מוכנה לשמוע ביקורת...
זהו, אני מכורה.
באהבה ענקית

רותם

תגובות : רותם מספרת
למעלה
הוסף תגובה חדשה:
מפת האתר
>