ריקודי בטן

ראיון עם ליאת

תגובות חזור
12
אני רוקדת קצת פחות משנה וחצי, פעם בשבוע. הגעתי לריקודי בטן מתוך סקרנות, אני מאוד אוהבת את המוסיקה הזאת, היא מזיזה לי משהו בפנים.
כשהתחלתי לא היה לי שום רקע בריקוד, גם לאחרות לא, התחלתי מכלום והתקדמתי, דברים חלחלו אליי. לכולם קשה בהתחלה, אבל אילאיל מאוד מבינה ומאוד מחוברת לקשיים של התלמידות כי היא גם הייתה שם. התחברתי לאט לאט כי אני מאוד מחוברת למוסיקה, לקצב באשר הוא, ונהניתי מהפיתולים של הגוף, מהתנועה המיוחדת של הגוף. משהו חדש. משהו שאני רצינית לגביו. משהו שעושה לי נעים וכיף.
אני לא רוקדת כדי להופיע, לפחות לא כרגע. למרות שהופעה שעשיתי כאן בסטודיו, הוציאה ממני משהו אחר – מלא בטחון, הבנתי שאני צריכה את הקהל, אבל בינתיים אני לא עושה את זה.
כשאני מגיעה לכאן אני מתנתקת מהיום, ממה שמפריע לי, מתמסרת לשיעור, מתמסרת להרפיה.
זה כיף לבנות ריקוד ולהצליח לעשות אותו. זה ריקוד מאוד סקסי בעיני וזה משחרר משהו בבן אדם, למשל, בהתחלה היה לי קשה לחשוף את הבטן מול כולם, וכאן זה נפתר.
הסטודיו עצמו הוא מעורר השראה, כיף לרקוד בו, יש מקום, יש אור, המוסיקה והתלבושות של כולן מכניסים לאווירה, מבחינת האווירה יש ממש תחושה שאנחנו לומדות בתוך סידרת הטלוויזיה fame.
אילאיל מלמדת אותנו לשחרר, לא להיות קשה עם עצמך, ליהנות ולא לבקר את עצמך, והדברים יבואו. אם תהיי קשה עם עצמך הם לא יבואו.
תגובות : ראיון עם ליאת
למעלה
הוסף תגובה חדשה:
מפת האתר
>