ריקודי בטן

ראיון עם אילנה

תגובות חזור
1
אני רוקדת בסטודיו של אילאיל שנה וחצי, פעם בשבוע. בהתחלה הגעתי לשיעורים בסטודיו מירושלים. לפני שהגעתי לסטודיו של אילאיל רקדתי בירושלים אבל כשהגעתי לאילאיל התאהבתי, והבנתי שזה משהו אחר לגמרי. הריקוד שאנחנו בונות בסטודיו יש בו משהו מאוד עמוק שדורש הרבה זמן וסבלנות.
זה האתגר הכי משמעותי שהיה לי בחיים.
למדתי אנתרופולוגיה של הגוף באוניברסיטה, ואני חושבת שבצורה בלתי מודעת באתי לכאן כדי ללמוד על הגוף ממקום אחר. בלימודי האנתרופולוגיה תפסתי את הגוף כנושא סמליות, היום באמצעות הריקוד כאן אני מבינה שהגוף הוא יותר מסמל, הגוף מבטא הכי נכון וטוב את ההוויה שלנו, גם הרוחנית גם הרגשית, גם האינטלקטואלית. הגוף מבטא את מה שאנחנו לא יכולים לבטא במילים. ריקודי הבטן בסטודיו של אילאיל הם המקום הראשון שנתן לי את החוויה הזאת.
אני מרגישה שכאן בסטודיו אני לומדת שפה תרבותית חדשה, שלהבדיל מסוגי ריקודי אחרים יש בה הרבה יותר חופש. שפה שמשלבת בין דיוק לחופש.
אני לא מפסיקה ללמוד על הגוף שלי ובלי ללמוד ריקודי בטן לא הייתי מגיעה לכך. כאן למדתי שצריך לתת לדברים לקרות, שבכל מה שקשור לגוף אין פתרונות אינסטנט. עולם חדש, שמלמד המון על אורך רוח, כי אפשר לחזור על אותה תנועה מיליון פעמים ולא לקלוט, ואז פתאום זה נקלט. הבנתי שכדי באמת לעבד משהו חייבים לחזור עליו שוב ושוב ושוב. יש לנו הרבה תבניות של מערב של איך ללמוד שהן מאוד שונות מצורת הלימוד כאן, וכאן מקבלים כלים שאפשר להשתמש בהם בכל תחומי החיים.
שיטת הלימוד של אילאיל, הגישה שלה, היא שונה ומיוחדת; התנועות בבסיסן באות משחרור, וזה משנה הכל, נותן עומק לתנועה, נותן הבעה לתנועה.
אני נחשפת פעם אחר פעם לחזון של אילאיל, אני רואה בה אדם שהתחיל דרך עם עצמו, אהב את הדרך הזו והחליט שהוא רוצה שאנשים ישתתפו בדרך הזאת. מבחינתי יש פה עניין של בניית קהילה, מה שאילאיל מעבירה לי אני אח"כ אוכל להעביר לאחרים, וזאת מתנה מדהימה שאילאיל מעניקה לנו. אני חושבת שהפרקטיקה הזאת של לתת למישהי משהו שאחר כך היא תוכל להעביר הלאה לאחרות זוהי פרקטיקה מאוד נשית. וזה משהו מיוחד אצל אילאיל, במקומות אחרים יש עניין מאוד ליניארי, מערבי, כאן המהות היא מעגלית. אילאיל מביאה משהו מהמעגליות הנשית.
כפמיניסטית הבנתי שאפשר לראות בריקודי בטן את מה שהחברה רואה בהם בדרך כלל-ריקוד פיתוי, אובייקטיביזציה, איזה זילות של הריקוד או שאפשר לראות בריקודי בטן, דרך השחרור, משהו שנותן לאישה המון עוצמה. אני חושבת שריקודי בטן מהפנטים גברים, יש בהם המון חושניות אבל כזו שמגיעה ממקום של כוח, לא ממקום מאולץ או לא אמיתי או זול. והתגובה של אנשים זה מן הלם, קסם.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי זה לא לחקות את אילאיל, שאני צריכה למצוא את המקום שלי, וזה הדבר הכי קשה, הכי מאתגר. זה מוציא הרבה תסכול ופחדים, אבל המודעות מביאה לשינוי.
אני מרגישה שאני כל הזמן בתהליך וכל הזמן לומדת וקולטת עוד דברים חדשים. זה לא בגלל משהו שאילאיל אומרת, היא פשוט חיה את זה. אם יש אלמנט של חיקוי זה לא במובן של להראות כמוה, אלא בכך שהיא מודל, מודל של חיות, וברגע שיש את המודל אתה כל הזמן לומד ממנו בכל מיני דרכים.
 
מעבר למשמעויות העמוקות, קודם כל זה כיף גדול לרקוד בשיעורים של אילאיל. יש המון חיות בשיעורים של אילאיל, אתה בא ואתה מרגיש שאתה חי.
את הקסם ואת העומק של התנועה של אילאיל לא ראיתי אצל אף רקדנית אחרת , וראיתי הרבה רקדניות אחרות. אני בטוחה שהן נהנות, אבל הן רוקדות בסגנון מאוד מערבי. אילאיל מלמדת אותנו את הריקוד האמיתי, המקורי, משהו שעומד להעלם מהעולם, שאני מרגישה שבאיזשהו אופן אנחנו הדור האחרון שלו. רגע לפני שהדבר הנפלא הזה נמחק מהעולם אילאיל מביאה לנו אותו.
כולם כאן מתחילים מאפס, כולם כאן ילדים. וזה מדהים. לא משנה מה הרקע, לא משנה איזה כלים יש לך, כולם מתחילים מאותה נקודת התחלה. ולכן יש תחושה של שותפות, של תמיכה. אין כאן תחרות ויש כאן מינימום אגו. יש פרגון ממקום אמיתי, לא צבוע.
עכשיו אני בשלב שאני רוצה לבנות מופע משלי מופע של ריקודי בטן וקברט. כל אחד שיוצא מכאן ומופיע משתמש בכוריאוגרפיות של אילאיל אבל יוצא מהן למשהו חדש, מתפתח לכיוון אחר.
תגובות : ראיון עם אילנה
למעלה
הוסף תגובה חדשה:
מפת האתר
>