ריקודי בטן

הזמר אחמד עדוויה

תגובות חזור

כולם מכירים את עדוויה. הוא לא יפה תואר אך ההשפעה שהיתה לו על הקהל ובמיוחד על נשים אין שני לה. כשהוא שר, הקהל לא יכול להישאר אדיש בכיסא ומחפש מקום לרקוד ואפילו עולה על השולחנות אם אין מספיק מקום.

אחמד עדוויהעדויה שיחק ושר ב 18 סרטים, הופיע בעולם הערבי ומחוצה לו. בשיריו שילב את בשפת הרחוב של קהיר ואת הסלנג של מעמד הפועלים וכדי להעביר ביקורת על מעמד הביניים השתמש במשחקי מילים בשיריו. בהכשרתו הוא אינסטלטור אך מהר מאוד זנח את המקצוע והפך להיות זמר השעבי הגדול ביותר שמצריים ידעה. בשנות ה-90 הוא שילב בשיריו סינטיסייזר ומכונת תופים אך קיבל ביקורות רבות על אובדן האותנטיות של המוזיקה.
אחמד עדוויה גדל בשכונת עוני בקהיר. הוא מספר שהתחיל ממש מתחתית הסולם ושר באירועים דתיים ובחגים  (במצריים קיים מנהג בחגים ומועדים לחגוג ברחוב על ידי סגירתו ביריעות בד שהופכות את הרחוב לאוהלים ענקיים).
עדוויה לא קיבל תמיכה ממשפחתו ומספר "האחים שלי התביישו במקצוע שבחרתי. בגלל שמשפחתי מדרום מצריים הם לא יכלו לקבל את העובדה שגבר שר ובמיוחד שר לרקדניות בטן. אבל אהבתי לשיר, מה יכולתי לעשות? הרגשתי שקיבלתי מתנה מאלוהים שאני חייב להשתמש בה".

בשנת 1971 החל להופיע ולפרנסתו עבד בתור מלצר. עדוויה מעולם לא למד מוזיקה, הידע שצבר היה משמיעה בלבד. שהיה ילד היה מבריז משיעורים והיה הולך לרחוב מוחמד עלי( רחוב בו גרו המוזיקאים והאומנים הגדולים ביותר של מצריים) שם הקשיב ביראת כבוד למאסטרים הגדולים של השירה הערבית ולפעמים גם הצטרף אליהם. הזמרים שהשפיעו על עדוויה היו בין היתר שפיק ג'לאל ומוחמד אלעזבי.בסוף הוא עזב את בית הספר ועבר לגור ברחוב הקסום ושם פיתח את הקריירה שלו.

עדוויה התגלה על ידי מאמון אל שאנאווי, משורר גדול שכתב מילים לזמרים הגדולים ביותר כגון אום כלתום, עבד אל חאלים חאפז ועבד אלוואהב. הוא מספר שאחת מהופעותיו היתה במסיבת יום הולדת שהאורחים בה היו כל הזמרים הגדולים של אותה התקופה בניהם: פאריד אל אטראש, פאיזה אחמד, ווארדה, עבד אלחאלים, אום כלתום ועבד אלוואהב. עדוויה לא מצטנע " אם לא היה לי כשרון גאוני לא היה לי סיכוי שישמעו אותי" ומוסיף וטוען שעבד אל חאלים הושפע ממנו, העריץ אותו ואף קינא בו, הוא עודד אותו ונתן לו עצות. כנ"ל גם בליר חמדי. באותה מסיבה גילה אותו מאמון ואמר לו "אחמד, הקול שלך מלא בסבל, זהו קול של יתום. שאתה שר את המאוואל אני מתמלא בעצב ומרגיש על סף דמעות. אני אוהב את הקול שלך".

אחמד עדוויההדבר הבא שעדוויה זוכר הוא משרדו של מאמון בסוות אל חוב (חברת תקליטים). " מאמון האמין בי", מאמון נהיה המנהל האישי של עדוויה ואף כתב לו שירים ("כולו עלא כולו", "סלימתה אום חסן", "בינת אל סולטן" ועוד שירים רבים ומאוואלים יפיפיים). עדוויה נהיה כוכב גדול, עם יותר מ 200 שירים, מאות מאוואלים, קונצרטים, הופעות והופעות פרטיות בלונדון, פריז, אמריקה, קנדה ואוסטרליה, הרבה מאוד כסף, חברת הפקות משלו ("עדוויאת"), 18 סרטים (" הייתי בעל רב לבמאים ולמפיקים בזכות המכירות הרבות).
בנוסף שיריו היו נכס לרקדניות הבטן ועדויה היה מופיע עם רקדניות הבטן הגדולות כמו פיפי עבדו, סוהיר זכי ועוד ועד היום שיריו הם האהובים ביותר על הקהל המצרי בהופעות ריקודי הבטן וזכו לעיבודים רבים במצריים ואפילו בישראל ("זחמה יא דוניה זחמה" הפך "לרונה שלי רונה" של סמיר שוקרי).


עדויה מלא בעצמו ומתפאר ביכולותיו הקוליות ובשליטתו במאקאמים ובאפשרות הקולית שלו לעשות את המעבר ממאקאם למאקאם. לאורך חייו היה משחרר אמירות על גאוניותו המוזיקלית ועל כמה שכולם אוהבים אותו. אחד הזמרים האהובים עליו הוא עבד אלחאלים חאפז (יש לו אפילו מאוואל שמוקדש לו בשם "בינת אל אמיר" ושזורות בתוכו מילותיו של השירים של הזמר הגדול).

אחד האירועים הקשים בחייו היה מה שעדוויה מכנה "התאונה". קיימות שמועות רבות לגבי אותו מקרה והנפוצה מבניהן מספרת שגבר בעל השפעה רבה בערב הסעודית שלל מעדויה את גבריותו (סירס אותו) כעונש על רומן שהיה לו עם נסיכה סעודית. הסיפור האמיתי מעולם לו התגלה. אנשים רבים חיכו לקונצרט הראשון לאחר אותו מקרה כדי לשמוע אותו ולראות מה מצבו אך לעדוויה לקח חמש שנים והרבה מאוד כסף כדי לעשות קאמבק.

אחד הלהיטים הגדולים שלו "זחמה"-פקק תנועה (מי שהיה בקהיר יודע שהכוונה היא לפקק תנועה של 24 שעות ביממה), הוא שר על צפיפות האוכלוסין בעולם, עולם שקיים ללא מטרה וללא מנהיג ותרבות הצריכה המטורפת שמביאה את האנשים לגור בעיר ושגורמת לצפיפות גדולה יותר.
בשיריו של עדוויה קיימת ביקורת על מעמד הביניים במצריים. חלק מהמשמעויות הנסתרות כנראה נוצרו מהצורך של האנשים לתת לעדוויה קרדיט על כך שהוא לא רק זמר שעבי פשוט. עדוויה מספר שמעולם לא נתן ביקורת פוליטית בשיריו "אני רחוק מפוליטיקה, אני משבח את השלום ואני שמח שאנשים מנכסים לי משמעויות רבות לשירים שלי אבל זה רחוק מהכוונות שלי"
עדוויה מודה שבשיר "סלמיתה אום חסן "הוא מתייחס למצריים אחרי ההפסד במלחמה של 1967. על פני השטח השיר מדבר על אימו של חסן ומאחלים לה בשיר שתרגיש טוב. אך הכוונה בשיר היא שהאמא מסמלת את מצריים ושהשם חסן במצריים מסמל שם של חייל פשוט, כך שעדוויה מאחל למצריים החלמה מהירה אחרי המלחמה.חשוב לזכור שבמצריים הזמר לא כותב את המילים אך שהזמר מפורסם מאוד כותבים במיוחד בשבילו את השיר והקרדיט ניתן לזמר.

עדוויה הוא הזמר המשפיע ביותר על הדור אחריו של זמרי השעבי (הם קוראים לו המורה או הדוד ונותנים לו כבוד). בניהם: חכים, חסאן אל אסמר ועוד. "אני אוהב את כולם, הם ילדים טובים. אני אפילו אוהב את שעבאן שהסגנון שלו קצת שונה" וממשיך להתגאות שבדורו היה הזמר הגדול מכולם .

"אנשים נתנו לי את ההכרה שהגיעה לי, לפופולאריות שלי אין מתחרים אני איקון ואני מאוד מרוצה, אפילו מי שמרגיש שהשירים שלי לא לרמה שלו מקשיב להם בסתר"

 

 

 

תגובות : הזמר אחמד עדוויה
למעלה
הוסף תגובה חדשה:
רוני חליףהגב
אזמר אחמד עדוויה קולם אוהווים אותו וגם אני אוהב אותו יש לו קול מאוד יפה אני גדלתי עלב אים זה בסרתים ואים זה בשירים אן עלב
אני מחפש את השיר חבה פוק וחבה תחת אחד למעלה ואחד למטה אחמד מוכר פול ברחוב ומעלה לאשה במרפסת בדלי עם חוט את הקערה של הפול
מפת האתר
>